זרע לבטלה – באמת זה כל-כך חמור?

שאלה: אני לא מבין, יש איזשהו ניסיון לעשות את העבירה כ"כ מזעזעת בעיננו, אבל בסופו של דבר, רוב מה שנשפך זה לא תאי זרע, וגם אם כן, כשאנחנו מפרים אישה גם אז הרבה מאוד תאים של זרע נשפכים ורק אחד מתעבר, ובכל מקרה כל תאי הזרע בגוף שלנו מתים אחת לכמה זמן ונוצרים חדשים, אני לא מנסה להגיד שמותר לשפוך זרע לבטלה, פשוט להבין שזה עבירה, זה לא רצח עם של מיליארדים של נשמות, זה פשוט משהו שאסור מהתורה, וצריך לעבוד עליו, פשוט כשמציגים את זה ככה זה גורם לי לרגשות אשמה גדולים מאוד, ואני מרגיש שזה על סתם, אם זה באמת ככה, למה עושים את זה?

תשובה:

שלום לך.
אתה צודק. הוצאת זרע לבטלה אינה "רצח עם של מיליארדים של נשמות". מי שמשתמש בהפחדות כאלו גם אם כוונתו חיובית הריהו טועה ומטעה, וגורם חולשה ויאוש למי שנפלו ובגלל דבריו נראה להם שבלתי אפשרי לעשות תשובה.

יחד עם זאת שמירת הברית היא דבר חשוב מאוד. וגם אם בצד הנגלה איננו מצליחים להבין את העניין עד הסוף וניתן לטעון כפי שאמרת שבלאו הכי מרוב הזרעונים לא נוצר תינוק, אף על פי כן מבחינה רוחנית-פנימית יש הבדל ענק בין מקרה בו הזרע מגיע למקום המיועד לו כחלק מזיווג בין איש לאשתו לבין מקרה בו הוא יורד לטימיון ויוצא לבטלה. על פי המקובלים יש התרחשות רוחנית והפריה נשמתית מאותו כוח חיים שעובר בין האיש והאישה ויש לכך פירות רוחניים בעולמות העליונים. ולעומת זאת יש נזק ופגיעה כאשר הוא יוצא לבטלה.

למושג של "שמירת הברית" יש מובן נוסף מעבר לברית בין האדם לאלוקים: שמירת הברית בין איש לאשתו. נכון, אתה אומנם רק בן 14 או 16 עכשיו וייקח זמן עד שתפגוש אותה, אבל דע לך שהיא נמצאת אי שם ומחכה לך - החצי השני של נשמתך ומי שתהיה יום אחד בע"ה אהובת ליבך והאמא של ילדיך.

ההלכה מכוונת אותנו לנאמנות מוחלטת אל אותו קשר עתידי ולשמירה של כל האנרגיות שלנו אליו בלבד.

מספרים על זוג צעיר שישב בחדר ייחוד ברגעים הקסומים שאחרי החופה והחתן אמר לכלתו כך:
"תמיד מקובל ברגע הזה לתת מתנה יקרה: צמיד, שרשרת, עגילים. אבל לי, יקירתי, לא היה כסף אפילו לזה. ובכל זאת יש מתנה יקרה יותר שאני רוצה לתת לך: את הראשונה והיחידה שאי פעם הייתה לי. אני נותן לך את הידיים שלי שמעולם לא נגעו במישהי אחרת. את העיניים ששמרתי עבורך ומעולם לא לטשו מבט על אף אחת. ואת הלב שלי שמעולם לא אהב אף אישה אחרת לפנייך".
תגיד אתה, האם יש מתנה גדולה מזו?

"שמירת הברית" מכוונת אותנו בדיוק אל המקום הזה.
הוא דורש מאמץ והתגברות נחישות והתמודדות.
ללא ספק עלולים גם להיות קשיים ונפילות בדרך.

מה שחשוב הוא לא לוותר על השאיפה ולא להתייאש מהמכשולים. כך אמר שלמה המלך: "כי שבע יפול צדיק וקם" (משלי כד,טז). גם הצדיקים הגדולים ביותר נופלים, אבל הם יודעים לקום ולהמשיך לטפס.

מאחל לך הצלחה בדרך ואהבה גדולה בסוף!